כמה מילים על תודעת משיחכמה מילים על תודעת קורבן/מקרבן = משחק-סכום-אפס ועל תודעת שפע = משחק-סכום-אינסוף
תודעת הקורבן היא שלוחה של תודעת משיח, מפני שהיא מאפשרת מצב של שליטה באחר. כשאדם נמצא במצב של שליטה על ידי מישהו אחר, החוויה המרכזית שלו היא של חוסר אונים, והוא באופן טבעי לגמרי בטוח שאין לו שום סיכוי לצאת בעצמו מהמצב בו הוא שרוי, הוא חייב "משיח", מישהו מבחוץ שיוציא אותו מזה.
קורבן יכול להיות קורבן, רק כל עוד הוא לא לוקח אחריות על מצבו, מפני שכך הוא לעולם לא ישאל מה הוא עצמו יכול לעשות במצבו. הוא רק ישב ויחכה שמישהו אחר יעשה את זה. ברגע שאדם לוקח אחריות על מצבו, זה הצעד הראשון לצאת מתודעת הקורבן לעבר תודעת השפע.
תודעת קורבן הולכת יד ביד עם התפיסה שנקראת "משחק-סכום-אפס", שמתייחסת ליקום כאל מקום שבו כמות המשאבים סופית, סגורה. לכן כל פעם שמישהו לוקח משהו לעצמו, זה תמיד יהיה על חשבון מישהו אחר. "אם לי יש משהו- אז אוטומאטית למישהו אחר אין את זה".
אם בעולם יש 10 תפוזים, ומישהו לקח את התפוזים לעצמו, עכשיו יש בעולם 0 תפוזים חופשיים לכל שאר בני האדם. נקודת המוצא היא שאם יש בעולם 10 תפוזים, הפוטנציאל המדוייק הזה היה שם מראש, ואין כל דרך לברוא יותר תפוזים. זה סך הפוטנציאל האפשרי.
לוציפריאניזם חי בדיוק על התפיסה הזו. עצם ההישענות שלו על אגואיזם מוחלט, נובע בדיוק מהעניין הזה- כדי שיהיה לי משהו, אני חייב לקחת את זה ממישהו אחר, או לקחת את זה לעצמי, באופן שלמישהו אחר לא יהיה את זה". וזה יכול להיות כל דבר- כסף, מין, בני זוג, ילדים, נדל"ן, מחצבים, יאכטות- כל דבר חומרי שיעלה בדעתכם.
לעומת זאת, תודעת השפע בנויה על הרעיון של "משחק-סכום-אינסוף".
היא גורסת שני עקרונות ראשיים:
- שכמות האנרגיה ביקום לא מוגבלת,
- שאנחנו יכולים לרתום את האנרגיה הזו לטובת בריאת מה שאנחנו רוצים.
בניגוד לשליטה, שהיא מבחוץ פנימה אל האדם, בריאה היא הפוכה, מבפנים החוצה. מכיוון שבריאה משתמשת ברעיון של "כאן ועכשיו", של הווה, הרי שהדרך ליצור היא דרך הצהרת כוונות, שאליה מתלווה פעולה כלשהי, שמטרתה לקבע את ההצהרה בתוך הממשות. למעשה זה יהיה טקס כלשהו, ויש סוגים רבים של טקסים כאלה, שפועל או בנוי לפי חוקים מסויימים, שמאפשרים יצירה, או בריאה.
לדוגמא: אחד הטקסים האפשריים הוא יצירת משרג הגשמה – manifestation grid. בתהליך הזה עושים עבודה שמזקקת את מה שאנחנו באמת רוצים ומבקשים לברוא, ואז בונים מערך של קריסטלים על גבי משטח מקודש, למשל על גבי שרטוט גיאומטריה מקודשת כלשהו, ואז מבצעים פעולה שסוגרת וחותמת את הבקשה ושולחת אותה אל היקום לביצוע.
טקסים נוספים יכולים להיות דימוי מודרך, טקסים שמאניים מסויימים, שימוש בצלילים, ריחות, עישון והקטרה ועוד. כל אחד יוכל למצוא בין הטקסים הללו את מה שהוא הכי מתחבר אליו ומאפשר לו להעמיק את האמון שלו ביקום ובהיותו ראוי לקבל את מבוקשו.
במאמר מוסגר:
מה שקורה עכשיו בעולם, הוא תולדה של העניין הזה. מי ששולטים בנו לא באמת יצרו את הכאוס והשליטה שיש בעולם. אנחנו יצרנו את זה. נכון שלא מרצוננו, הם יצרו מניפולציה שגרמה לנו ליצור את זה, אבל עדיין זה נולד מאיתנו.
איך? פשוט מאוד - בתודעה שלנו.
איך זה קרה? – מי ששלט בעולם עד עכשיו, ידע בדיוק על מה אני מדברת, וניצל את זה לטובתו. הוא ידע שאם הוא יכניס לנו לראש שככה נכון שהעולם שלנו ייראה, ששליטה היא בלתי נמנעת ואולי אפילו טובה, התודעות שלנו כבר יבראו בדיוק את זה. ככה אנחנו עצמנו בראנו, במו תודעתנו הקולקטיבית, את השלשלאות שמונחות על הידיים שלנו.
זה נוצר דרך מערך שלם של תוכניות, בראשן התוכנית להשתלט על התקשורת, דרך יצירה מזוייפת של מלחמות, שתוצאותיהן גם נחוו אישית על ידי בני האדם, וגם פומפמו בתקשורת לאלה שלא היו ישירות בשדות הקרב, דרך יצירת מערך עצום של בידור עולמי, שגם הוא תוקשר עולמית דרך התקשורת, כולל סלבריטאים מכל הסוגים, התרבויות, הלאומים, השפות, האומנויות וכו וכו, דרך משחקי הספורט, שלכשעצמם מדמים מלחמות, כולל שילהוב יצרים ושנאה ומחנאות של אוהדים מכל הצדדים, דרך התקשורת עצמה- סרטים, תוכניות אירוח, סדרות, תוכניות ילדים, דרך מערך המכירות והויזואליה בעולם – לוגואים, פרסומות, עיתונות, שלטי חוצות ועוד,
אבל אם אנחנו בראנו את זה, אנחנו יכולים לברוא בדיוק את ההיפך- חופש מוחלט.
אם אתם מאמינים שאפשר לקלקל, תאמינו שאפשר לתקן.
זה תלוי רק בנו.
ואנחנו יכולים.
נמסטה
